
חברת מטא מגיבה ל ChatGPT ומשיקה מערכת משלה- הכירו את LaMDA
מארק צוקרברג, מנכ"ל חברת מטא (פייסבוק לשעבר), הבין שהוא לא יכול להישאר מאחור בתחרות על התחום החם ביותר כיום.
תחום הבינה המלאכותית, ואם נדייק יותר, תחום הצ'אטבוטים החכמים.
לאחר ההשקה המטורפת של ChatGPT בסוף 2022 ולאחר ההשקה של בראד (BRAD) על ידי חברת גוגל, השיק השבוע גם צוקרבארג את LaMDA.
גם LaMDA, כמו חבריו, הוא מודל שפה מבוסס בינה מלאכותית (AI) שלומד ויודע לענות על שאלות משתמשים.
על פי צוות המחקר של החברה, המערכת החדשה שהם השיקו :נראה מבטיח מאד ביצירת טקסט, שיחות, סיכום חומר כתוב ומשימות מסובכות יותר כמו פתרון בעיות מתמטיקה או אף בחיזוי מבני חלבון", עדכן המנכ"ל מארק צוקרברג באינסטגרם ביום שישי האחרון.
חברת מטא פירסמה שהיא מציעה מספר רמות של LaMDA –
הראשונה מבוססת על 7 מיליארד פרמטרים, השניה על 13 מיליארד פרמטרים, השלישית על 33 מיליארד פרמטרים והאחרונה על כ 65 מיליארד פרמטרים.
ולטענתם, רוב המודלים שלהם הראו ביצועים טובים יותר מאלו של ChatGPT שמבוסס על 175 מיליארד פרמטרים.
אז אנו רואים שהמלחמה רק מתחממת בין ענקיות האינטרנט – ואין ספק שהולך להיות מרתק!
אם אתם רוצים לא להישאר מאחור ולהבין על מה כל הבאזז אנו מציעים

על AI ואתיקה
ככל שהבינה המלאכותית (AI) הופכת נפוצה יותר בחיינו, חשוב לקחת בחשבון את ההשלכות האתיות של הפיתוח והפריסה שלה. ל-AI יש פוטנציאל לשפר את חיינו בדרכים רבות, אך הוא יכול גם לעורר חששות אתיים הקשורים לפרטיות, שקיפות, הטיה ואחריות. במאמר זה, נבחן כמה מהשיקולים האתיים בפיתוח ופריסה של AI ונדון כיצד ניתן לטפל בהם.

פְּרָטִיוּת
אחת הדאגות האתיות העיקריות הקשורות לבינה מלאכותית היא פרטיות. כאשר מערכות בינה מלאכותית אוספות ומנתחות כמויות גדולות של נתונים על אנשים, קיים סיכון שניתן להשתמש בנתונים אלו לרעה או לגנוב אותם. יתר על כן, ייתכן שאנשים לא יהיו מודעים לאופן השימוש בנתונים שלהם או שיש להם שליטה על השימוש בהם.
כדי להתמודד עם החששות הללו, מפתחים של בינה מלאכותית צריכים ליישם אמצעים חזקים להגנה על מידע ולהבטיח שאנשים יידעו כיצד נעשה שימוש בנתונים שלהם. זה כולל הטמעת אחסון ושידור נתונים מאובטחים, קבלת הסכמה מדעת מאנשים, ומתן לאנשים גישה לנתונים שלהם ויכולת למחוק אותם.
שְׁקִיפוּת
דאגה אתית נוספת הקשורה לבינה מלאכותית היא שקיפות. מערכות AI יכולות להיות מורכבות וקשות להבנה, מה שמקשה על אנשים להעריך את ההחלטות והתוצאות שלהם. חוסר שקיפות יכול גם לערער את האמון במערכות בינה מלאכותית ולהקשות על אחריות על מפתחים ומפריצים.
כדי להתמודד עם החששות הללו, מפתחי AI צריכים לשאוף להפוך את המערכות שלהם לשקופות וניתנות להסבר. זה כולל מתן הסברים ברורים כיצד המערכות שלהם פועלות, הפיכת תהליכי קבלת ההחלטות והתוצאות שלהם לגלויים למשתמשים, ומתן למשתמשים את האפשרות לספק משוב על הדיוק וההגינות של המערכת.
דאגה אתית נוספת הקשורה לבינה מלאכותית היא שקיפות. מערכות AI יכולות להיות מורכבות וקשות להבנה, מה שמקשה על אנשים להעריך את ההחלטות והתוצאות שלהם. חוסר שקיפות יכול גם לערער את האמון במערכות בינה מלאכותית ולהקשות על אחריות של מפתחים.
כדי להתמודד עם החששות הללו, מפתחי AI צריכים לשאוף להפוך את המערכות שלהם לשקופות וניתנות להסבר. זה כולל מתן הסברים ברורים כיצד המערכות שלהם פועלות, הפיכת תהליכי קבלת ההחלטות והתוצאות שלהם לגלויים למשתמשים, ומתן למשתמשים האפשרות לספק משוב על הדיוק וההגינות של המערכת.
הֲטָיָה
הטיה היא דאגה אתית נוספת הקשורה לבינה מלאכותית. מערכות בינה מלאכותית יכולות לשכפל ולהגביר הטיות הקיימות בחברה, כמו הטיה גזעית ומגדרית, ולהנציח אפליה. זה יכול להוביל לתוצאות לא הוגנות ומפלות עבור יחידים וקבוצות.
כדי להתמודד עם החששות הללו, מפתחים של בינה מלאכותית צריכים להבטיח שהמערכות שלהם מתוכננות להיות הוגנות וחסרות פניות. זה כולל שימוש במערכי נתונים מגוונים ומייצגים כדי להכשיר מערכות בינה מלאכותית, בדיקת הטיה ואפליה ויישום אלגוריתמים שקופים וניתנים להסבר.
אחריות
לבסוף, אחריות היא דאגה אתית הקשורה לבינה מלאכותית. ככל שמערכות בינה מלאכותית הופכות אוטונומיות יותר ומקבלות החלטות שמשפיעות על יחידים וחברה, חשוב להבטיח שהמפתחים יישאו באחריות למעשיהם. זה כולל הבטחה שמערכות AI מתוכננות למזער נזקים ולמקסם את התועלת, ושמפתחים אחראים לתוצאות המערכות שלהם.
כדי להתמודד עם החששות הללו, מפתחים של בינה מלאכותית צריכים ליישם מנגנונים לאחריות ופיקוח. זה כולל קביעת קווי אחריות ברורים לתכנון ופריסה של מערכות AI, מתן מנגנונים למשתמשים לדווח על שגיאות או נזקים שנגרמו על ידי המערכת, וביצוע ביקורות והערכות שוטפות כדי להעריך את ההשפעה של המערכת על יחידים וחברה.
לסיכום, לבינה מלאכותית יש פוטנציאל להביא יתרונות משמעותיים לאנשים ולחברה, אך היא גם מעלה חששות אתיים חשובים הקשורים לפרטיות, שקיפות, הטיה ואחריות. כדי להבטיח ש-AI מפותח ופורסים בצורה אתית ואחראית, חשוב למפתחים לטפל בחששות אלה באופן יזום. זה כולל יישום אמצעים חזקים להגנה על מידע, הפיכת מערכות AI לשקופות וניתנות להסבר, הבטחת מערכות AI הוגנות וחסרות פניות, והקמת מנגנונים לאחריות ופיקוח. על ידי כך, נוכל להבטיח ש-AI ישמש לטובת כולם, ושהיתרונות שלו יחולקו בצורה הוגנת ושוויונית

7 דרכים ש ChatGPT יכול לעזור לך בעבודה
שנת 2022 הסתיימה עם באזז מטורף סביב ChatGPT – השימוש בו שבר שיאים מבחינת השימוש בו עם מעל ל 100 מיליון משתמשים תוך חודשיים והוא צבר פופולריות ברחבי העולם.
תוכנית הבינה המלאכותית שפותחה על ידי חברת OpenAI, היא בעצם צ'אט בוט שעונה כמעט על כל השאלות שמופנות אליו ואפילו כותב מאמרים ומיילים עבור המשתמש.
קדחת ChatGPT התפשטה כמו אש בשה קוצים וגרמה לחברת ענק כמו גוגל להציג את Brad, צ'אטבוט משלה, במנוע החיפוש שלה.

הנה כמה דרכים שבהן ChatGPT יכול לעזור לך בצורה יעילה:
כתיבת מיילים
כתיבת מיילים יכולה להיות די מתסכלת ולא תמיד אנו יודעים כיצד לנסח את המייל בצורה מקצועית.
אבל שימוש חכם ב-ChatGPT יכול למנף את הידע שלו כדי לנסח הודעת דוא"ל הדנה בנושא מסויםבצורה כמעט מושלמת הדורשת רק שיפצור קטן. ואז ניתן לשלוח אותו ללא דאגה ועם מעט מאד מאמץ.
סיכום מאמרים ומסמכים
תוכנית הבינה המלאכותית (AI) יכולה לסכם עבורנו מסמכים לאחר שנדביק אותם לתוך הצ'אט.
וכך לחסוך לנו זמן רב במקום לקרוא את כולו, ולסכמו בכמה נקודות במהירות.
בדיקת הקוד שכתבתם
אם נתקלת בבעיה בקוד שלך ואתה לא מצליח מה גורם לטעות, פשוט בקשו מ-ChatGPT לבדוק ועדכן מה הבעיות שמצא בקוד.
הצ'אט גם ידע לתקן טעויות ולהסביר את מה שהוא תיקן.
מדהים, לא?
תרגום מסמכים
אקדמאים וחוקרים יוכלו לתרגם בקלות עבודות מחקר ללימודיהם על ידי העתקה והדבקה של המסמך בתיבת ה PROMPT.
משתמשים יכולים אפילו לבקש תקציר של המסמך בכל שפה שהם מעדיפים.
מציאת ורעיונות שיווקיים
ChatGPT יכולה, על פי בקשה שלנו, לספק תוכנית עסקית מפורטת לשיווק מוצר ספציפי, תוך ניסוח מדויק של הטקסטים עבור קידום המכירות של המוצר.
יצירת תוכן
הצ'אטבוט ישתמש בהנחיה שניתנה כדי ליצור כל סוג של תוכן, החל ממאמרים, דוחות וסיכומים ועד למחזות, תסריטים ושירים.
למידה מתמדת
התוכנית לא רק תפתור עבורך בעיות מתמטיקה אלא גם תסביר ותלמד אותך נושאים ספציפיים.
משתמשים יכולים אפילו לבקש הסבר קל כדי להבין נושא טוב יותר.
בנוסף, ChatGPT יכול לבחון תלמידים בנושא מסוים לצורך הכנה לבחינה.

ההשפעה של AI על התעסוקה ועל כוח העבודה
בינה מלאכותית (AI) שינתה היבטים רבים בחיינו, כולל עולם העבודה. בעוד שמומחים מסוימים צופים שבינה מלאכותית תיצור מקומות עבודה חדשים ותשפר את הפרודוקטיביות, אחרים חוששים שזה עשוי לגרור פיטורי עובדים והחרפת אי השוויון בעבודה.
עליית הבינה המלאכותית במקום העבודה

טכנולוגיות AI, כגון למידת מכונה, עיבוד שפה טבעית (כגון ChatGPT שכולנו נחשפנו אליה לאחרונה) ורובוטיקה, הופכות נפוצות יותר ויותר במקום העבודה. AI יכול להפוך משימות שגרתיות לאוטומטיות, לנתח כמויות אדירות של נתונים ולספק תמיכה בקבלת החלטות. כתוצאה מכך, נעשה כבר היום שימוש נרחב בבינה מלאכותית בתעשיות מגוונות כמו פיננסים, בריאות, קמעונאות, ייצור ותחבורה.
בינה מלאכותית יכולה לשפר את הפרודוקטיביות על ידי הפחתת השגיאות האנושיות, הגדלת מהירות ולאפשר לעובדים להתמקד במשימות יצירתיות ומורכבות יותר. לדוגמה, בתעשיית הייצור, רובוטים יכולים להרכיב מוצרים בצורה מהירה ומדויקת יותר מאשר עובדים אנושיים. בתעשיית הבריאות, AI יכול לנתח תמונות רפואיות ולסייע באבחון. בתעשיית הפיננסים, AI יכול לנתח נתונים פיננסיים ולספק ייעוץ השקעות.
השימוש בבינה מלאכותית גם תביא ליצירה של משרות חדשות בתחומים כמו ניתוח נתונים, תכנות ועיצוב חווית משתמש. משרות אלו דורשות מיומנויות כגון חשיבה ביקורתית, יצירתיות ופתרון בעיות, שבשלב זה, קשה למכונות ללמוד אותן. יתר על כן, ככל שטכנולוגיות בינה מלאכותית הופכות נפוצות יותר, תעשיות ומודלים עסקיים חדשים עשויים להופיע, וליצור הזדמנויות עבודה חדשות.
עם זאת, עליית הבינה המלאכותית מעוררת גם חששות לגבי פיטורי עובדים, במיוחד בתעשיות הנשענות על משימות שגרתיות וחוזרות על עצמן. על פי דו"ח של מכון מקינזי העולמי, עד 375 מיליון עובדים ברחבי העולם עשויים להזדקק להחליף מקצוע עד שנת 2030 עקב אוטומציה של משימות שגרתיות (!!).
ההשפעה של AI על עולם העבודה
ההשפעה של בינה מלאכותית על משרות מורכבת ורבת פנים. חלק מהעבודות רגישות יותר לאוטומציה מאחרות, בהתאם לאופי העבודה ולרמת המיומנות הנדרשת. לדוגמה, עבודות הכוללות עבודת כפיים, הזנת נתונים או שירות לקוחות נוטות יותר להיות אוטומטיות מאשר עבודות הדורשות יצירתיות, אמפתיה או פתרון בעיות מורכבות.
ההשפעה של AI על משרות תלויה גם בתעשייה ובגודל הארגון. חברות גדולות שיש להן משאבים להשקיע ב-AI עשויות להיות בסבירות גבוהה יותר לבצע אוטומציה של משימות מאשר חברות קטנות יותר. עם זאת, ארגונים קטנים ובינוניים יכולים גם להפיק תועלת מבינה מלאכותית על ידי שימוש בכלי מדף של בינה מלאכותית או מיקור חוץ של משימות לספקי שירותי בינה מלאכותית.
ההשפעה של AI על משרות משתנה גם לפי אזור וקבוצה דמוגרפית. מדינות מתפתחות עשויות להפיק תועלת מאימוץ הבינה המלאכותית על ידי יצירת מקומות עבודה חדשים והגדלת הפריון. עם זאת, פיטורי עובדים במדינות מפותחות עלולה להחריף את אי השוויון בהכנסות ולהוביל לתסיסה חברתית. מיעוטים עלולים להיות מושפעים באופן לא פרופורציונלי מאוטומציה של מקומות עבודה, מכיוון שהם נוטים יותר לעבוד בתעשיות הרגישות לאוטומציה.
ניהול המעבר לכוח עבודה התומך בינה מלאכותית
כדי לנהל את המעבר לכוח עבודה התומך בינה מלאכותית, קובעי מדיניות, עסקים ועובדים צריכים לשתף פעולה ולאמץ גישה פרואקטיבית. להלן כמה אסטרטגיות שיכולות לעזור:
- מיומנות ושיפור מיומנות: עובדים צריכים לרכוש מיומנויות וידע חדשים כדי להסתגל לאופי המשתנה של העבודה. ממשלות, עסקים ומוסדות חינוך יכולים לספק תכניות הכשרה וחינוך כדי לעזור לעובדים מיומנויות ושיפור מיומנות מחדש.
- למידה לכל החיים: למידה לכל החיים חיונית כדי להבטיח שהעובדים יישארו סתגלניים ועמידים מול השינויים הטכנולוגיים. ממשלות ועסקים יכולים לעודד למידה לכל החיים על ידי מתן תמריצים, כגון זיכוי מס, ליחידים וארגונים שמשקיעים בחינוך והכשרה.
- רשתות ביטחון סוציאליות: ממשלות יכולות לספק רשתות ביטחון סוציאליות, כגון ביטוח אבטלה ושירותי השמה לעבודה, כדי לתמוך בעובדים שנעקרו על ידי AI. זה יכול לעזור להפחית את העלויות החברתיות והכלכליות של פיטורים ולאפשר לעובדים לחזור לשוק העבודה מהר יותר.
- הנחיות אתיות: הנחיות ותקנות אתיות יכולות להבטיח ש-AI מפותח בצורה אחראית ואתית. זה יכול לעזור למנוע שימוש לרעה בבינה מלאכותית, כגון שימוש בבינה מלאכותית למעקב, ולהבטיח שה-AI תואם את הערכים והמטרות האנושיות.
לסיכום, השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה וכוח העבודה היא נושא מורכב ורב פנים הדורש גישה פרואקטיבית ומשתפת. בעוד שבינה מלאכותית יכולה לשפר את הפרודוקטיביות, ליצור מקומות עבודה חדשים ולהניע חדשנות, היא גם יכולה לגרור פיטורי עובדים ולהחריף את אי השוויון. כדי לנהל את המעבר לכוח עבודה התומך בינה מלאכותית, קובעי מדיניות, עסקים ועובדים צריכים לעבוד יחד כדי להכשיר ולשפר את מיומנויות העובדים, לספק רשתות ביטחון סוציאליות, ולקבוע קווים מנחים אתיים. על ידי כך, נוכל להבטיח שה-AI משמש לטובת כולם, ושהיתרונות של AI יחולק בצורה הוגנת ושוויונית.

מלחמת ה AI הגדולה החלה – Brad של גוגל נגד ChatGPT
השימוש בבינה מלאכותית (AI) צומח באופן דרמטי בשנים האחרונות – והוא הולך להתפוצץ בשנים הבאות.
שניים מהשחקנים הגדולים בשוק הם Bard של גוגל ו-ChatGPT של OpenAI.
בפוסט הזה אנו מציגים את קווי הדמיון ואת ההבדלים בין Google Bard ל-ChatGPT של OpenAI, ונדון בהשקעה של מיקרוסופט ב-ChatGPT כדי להתחרות במנוע החיפוש Google.

מה זה ChatGPT?
ChatGPT הוא מודל שפה שפותח על ידי OpenAI.
הוא מאומן על כמות עצומה של נתונים, מה שמאפשר לו ליצור טקסט דמוי אדם ולהגיב לסוגים רבים ומגוונים של שאלות.
המודל משתמש באלגוריתמים מתקדמים של למידה עמוקה (Deep Learning) כדי להבין את ההקשר של השאלה שלנו ולספק תשובות מותאמות אישית.
מה זה Bard?
ה-Bard של גוגל הוא מודל AI שפותח כדי לטפל באינטראקציות עם משתמשים ולהציע חוויות מותאמות אישית.
כמו ChatGPT, הוא מאומן על כמות עצומה של נתונים ומשתמש באלגוריתמים מתקדמים של למידה עמוקה כדי להבין את ההקשר של אינטראקציות עם לקוחות.
בארד משולבת בפלטפורמת החיפש של גוגל, ומספקת תשובות מיידיות לפניות שלהם.
השוואה בין בארד לבין ChatGPT
למרות שפותחו לאותה מטרה של טיפול באינטראקציות עם משתמשים ומתן חוויות מותאמות אישית, יש הבדלים בין בארד ל-ChatGPT.
בארד משולב בפלטפורמת החיפוש של גוגל, בעוד ChatGPT מוצע על ידי OpenAI כמוצר עצמאי וניתן להשתמש בו ולהטמיע אותו כחלק מה API שלו במוצרים נוספים.
בנוסף, בארד נועד לטפל באינטראקציות עם משתמשים בצורה יותר שיחתית, בעוד ש-ChatGPT נועד לספק תשובות אינפורמטיביות יותר לפניה של משתמשים.
העתיד של בינה מלאכותית: הקרב ביןפ בארד ו-Chat GPT
אנו חוזים בימים אלו את התהוות עתיד הבינה המלאכותית (AI) שצומחת במהירות מטורפת.
ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, כלי ה AI משתלבים ביותר ויותר תעשיות ויישומים שמשפיעים בצורה מיידית בחיי היומיום שלנו.
Bard של גוגל וה-ChatGPT של OpenAI הם שניים מדגמי הבינה המלאכותית הבולטים בשוק, והם מציעים הצצה לעתיד הבינה המלאכותית וההשפעה הפוטנציאלית שלו.
בארד של גוגל הוא מודל בינה מלאכותית שפותחה על ידי Google Research, במטרה להפוך את האינטראקציות המשתמשים לטבעיות ואישיות יותר.
ל-Bard יש את היתרון שהוא מגובה במשאבים העצומים של גוגל, והוא כבר השתלב במספר מוצרים ושירותים של גוגל.
מצד שני, ChatGPT של OpenAI הוא מודל שפת AI רב-תכליתי, המסוגל לבצע מגוון רחב של משימות כולל שירות לקוחות, יצירת תוכן וניתוח נתונים.
היכולת של ChatGPT לבצע משימות מרובות הופכת אותו לפתרון גמיש יותר בהשוואה לבארד, שמתמקד אך ורק במענה שיחה.
התפקיד של בארד ו-ChatGPT בעיצוב העתיד של AI
מבחינת העתיד, ל-Bard וגם ל-ChatGPT יש פוטנציאל להמשיך לחולל מהפכה באופן שבו עסקים מתקשרים עם לקוחות.
ככל שטכנולוגיית הבינה המלאכותית ממשיכה להתקדם, דגמי בינה מלאכותית כמו Bard ו-ChatGPT צפויים להיות מתוחכמים עוד יותר ומסוגלים להתמודד עם משימות מורכבות יותר.
יתר על כן, כאשר חברות מבקשות לשלב בינה מלאכותית בפעילותן, סביר להניח שהביקוש לדגמי בינה מלאכותית כמו בארד ו-ChatGPT ימשיך לגדול.
לבסוף, ההשקעה הפוטנציאלית של מיקרוסופט ב-ChatGPT מדגישה את החשיבות של AI בעתיד הטכנולוגיה, והיא עשויה להוביל לתחרות נוספת בשוק ה-AI.
העתיד של בינה מלאכותית נראה מזהיר, ויהיה מעניין לראות כיצד Google Bard ו-ChatGPT של OpenAI ממשיכים להתפתח ולהשפיע על השוק.