נכתב הרבה על הופעתו של ChatGPT וההשפעה שתהיה לו על כל דבר, החל מעבודות בבית הספר ובאוניברסיטאות, דרך עיתונות, מפתחים ועד משאבי אנוש. זה נושא מרתק שממלא אותנט בו זמנית גם בתדהמה מהטכנולוגיה וגם בתחושת אימה לגבי המשמעות שלה על האנושות.

המציאות היא שבינה מלאכותית נמצאת בכל מקום, והיקף ההשקעות בתחום גדלות באופן אקפוננציאלי בשנה האחרונה. המגזין פורבס מדווח כי מספר חברות הסטארט-אפ הפועלות בתחום של בינה מלאכותית מאז שנת 2000 גדל פי 14 , ו-72% מהמנהלים בסקר שנערך לאחרונה ב-PwC מאמינים שבינה מלאכותית תהיה היתרון העסקי המשמעותי ביותר של העתיד. זה מזכיר את הימים הראשונים של עידן האינטרנט, כאשר כולם התגייסו למצוא דרכים גם להרוויח מהפיצוץ ביכולות הטכניות וגם להימנע מלהישאר מאחור כשהמתחרים שלהם אימצו גישות חדשות לעבודה.

לבינה מלאכותית יכולות פורצות דרך לשנות את החיים שלנו לטובה באמצעות פתרון בעיות אנושיות בתחום הרפואה, המדע, אנרגיה, קיימות ועוד. האנושות יכולה להפיק ערך רב מכלים אלה, אך כמו כל טכנולוגיה משבשת פורצת דרך, את היכולות של הבינה המלאכותית ניתן לנצל אותה גם לרעה. בעצם ההתקדמות הכה מהירה בתחום קיימת סכנה מובנית בחוסר היכולת להעריך את הסיכונים שהטכנולוגיה הזאת מביאה עמה. בנוסף עם הפיגור המשפטי שמגיע עם הטכנולוגיות המתפתחות במהירות, הרגולציה אינה מצוידת להתמודד באופן יזום עם כמה מהאתגרים הקשורים בינה מלאכותית לפני שהיא גורמת נזק לא מכוון. כל זאת, למרות העובדה ש-81% ממובילי הטכנולוגיה היו רוצים לראות יותר רגולציה, לפי דוח עדכני של DataRobot. לאחרונה אף חתמו כ-1000 מומחים עולמיים בינהם איילון מאסק ופרופסור נח הררי על עצומה להשהות את התקדמות הטכנולוגיה לחצי שנה על מנהל להסדיר רגולציות בעניים.

אז הנה מספר דוגמאות לשימושים זדוניים בבינה מלאכותית:

התקפות סייבר לפרטיים וארגונים

אבטחת סייבר נותרה דאגה מרכזית לעסקים, מכיוון שהתקריות המוגברות של התקפות כופר וגניבת נתונים הביאו את הצורך בהגנה על תשתיות. באופן אירוני, ל-AI יש פוטנציאל לעזור להגביר את הגנת הסייבר על ידי ניתוח דפוסי ההתקפות כדי להפריד בין האיומים האמיתיים לרעש לא מזיק. למרבה הצער, התחכום שמאפשר לבינה מלאכותית להגן מפני התקפות בהכרח מעיד גם על שיפור יכולות הפריצה של האקרים.
לאחרונה הצליחו האקרים לשפר את היכולות לעקוף מנגנוני אבטחה ולשלוח פניות דואר אלקטרוני זדוניות לאנשים פרטים באמצעות בינה מלאכותית. מחקרים הראו שלמייל דיוג ((fishing שנוצר על ידי בינה מלאכותית יש שיעורי פתיחה גבוהים יותר מהסוג הישן. הודעות דיוג מונעות בינה מלאכותית יכולות לזייף בצורה מושלמת את הנושא, התוכן ופרטי השולח. אפילו אמזון ראתה עלייה באיום, מכיוון שהבינה המלאכותית השתפרה בשימוש במידע אישי המשותף באינטרנט כדי ליצור מסרים מתוחכמים ואישיים להפליא כדי לפתות את הקורא לפתוח תוכנות זדוניות.

הֲטָיָה

בימים הראשונים, AI הוכרז כפתרון שיעזור לשבור הטיות בטכנולוגיית משאבי אנוש, במיוחד בתהליך הגיוס. התקווה הייתה שהוצאת בני אדם מהמשוואה בתהליך המיון תוביל לשיקול שוויוני יותר של מועמדים על סמך הכישרון, לא על בסיס הרגש.

למרבה הצער, התחזית הזו הייתה מוטעית מאוד. למעשה, מחקרים על השפעת הבינה המלאכותית מצאו השפעה שלילית על תהליכי הגיוס. אמזון ביטלה את כלי המיון שלה בשלב מוקדם מכיוון שמצאה שה-AI מפלה באופן פעיל מועמדות, וחוק חדש נכנס לתוקף בעיר ניו יורק, מעניש ארגונים שנמצאו עם הטיית בינה מלאכותית בתהליכי הגיוס שלהם. משאבי אנוש אינו התעשייה היחידה העומדת בפני רגולציה, שכן שירותי הבריאות נמצאים תחת אש בגלל הטיה דומה. לדוגמה, אלגוריתם שנועד לסייע בזיהוי חולים בסיכון גבוה כדי להציע טיפול נוסף, נמצא כמפלה לרעה חולים עניים יותר מכיוון שאחד הגורמים המרכזיים הקשורים לאלגוריתם היה ההוצאה הכוללת על שירותי בריאות – תוך התעלמות מהעובדה שמטופלים עניים יותר ידחו לעתים קרובות טיפול כי הם לא יכולים להרשות זאת לעצמם.

המציאות היא שבינה מלאכותית עדיין מתוכנתת על ידי אנשים, ואנשים מוטים. זה לא אומר שבינה מלאכותית לא יכולה להוסיף ערך לתהליכי הגיוס או לארגון, זה רק אומר שנדרש לזהות את הסיכון הפוטנציאלי ולנקוט צעדים כדי להפחית אותו. השימוש בבינה מלאכותית כדי להפוך משימות אדמיניסטרטיביות לאוטומטיות, מצריך לבדוק באופן קבוע את התוצאות לאיתור הטיה אפשרית.

יצירתיות וניתוח

בני אדם הם יצורים מורכבים ורגשיים. המודעות שלנו לתמותה שלנו הובילה אותנו לאמונות ולפילוסופיה. אנו מוצאים יופי במילים ובמוזיקה, ודפוסים במספרים ובהתנהגויות. היכולות ליצור, לצמוח, הן מה שמפריד בינינו לבין חיים אחרים על הפלנטה שלנו.

בינה מלאכותית יכולה ליצור יצירות אמנות, ליצור תמונות נשגבות ומגוחכות כאחד. ChatGPT הוא פלא. התוכן שהוא מייצר הוא קוהרנטי להפליא. הוא מסוגל לכתוב שאלות ראיונות שיתחרו באלה מהמגייסים הטובים ביותר וירכיבו טיעון די רהוט לגבי איך זה יערער את היציבות בעבודה בעתיד. Buzzfeed אימצה לחלוטין את AI ככלי ליצירת תוכן, והודיעה כי תשתמש ב-OpenAI כמרכיב ליבה באתר שלה, מה שגרם למניות שלה לזנק ב-150%. ככל שאנשים ממשיכים להאכיל את הבינה המלאכותית במידע, הוא הולך ומשתפר, לומד מהמידע שהוא צורך ומתקרב יותר ויותר לחיקוי בני אדם.

עם זאת צריך להיזהר מלהישען יתר על המידה על AI כדי לעזור לקבל החלטות אסטרטגיות עמוקות יותר. בינה מלאכותית היא כלי מצוין לצבירה ולסיכום מידע בפורמט מתכלה, אבל בסופו של דבר, צריך להיות גשר בין המידע הזה לבין איך לפעול על פי המידע הזה – והגשר הזה הוא האלמנט האנושי. בינה מלאכותית היא כלי – לא השחקן.